<h1>תשובות חכמי פרובינציא דיני גרמא בנזיקין סימן כ"ג</h1>
<h2>דף מט.</h2>
תשובת רענו וחבירנו ולכשירצה להיות גבירנו ומורנו, דאי נפיק ליה לר' עקיבא נקרא דהדיוט בהקדש מחייב בעיקר התשלומין אפי' הכי אצטריך ליה ק"ו דר' שמעון בן מנסיא לא יליף מקרא כו', והכל כמו שכתוב בתשובותיך, ואיני חושש להשיבה כלה כי מדעתי שזכור אתה בה, וכבר חליתי פניך ועתה אשוב פעם אחרת, דלא למנקט נפשך בסרכא כגדיא היכא דאתברר לן טעמ' דידי, דאם כן אין לדבר סוף, ומוטב שנניח את המחלוקת ולא תבעי את למהוי גניבא פלאגא, ואל תעקם עלי את הדרך ואל תעות עלי את ההלכה לאפוקה מפשטה, ובאמת חפצתי צדקך ואם לדין יש תשובה ונקה לא אנקך, דלא לימרו רבנן מחנפי אהדדי, ודבר פשוט הוא, דאי מקרא נפיק לן דנזק שלם משלם מן העדית משלם, ור' שמעון בן לקיש [ב"ק ל"ז ע"ב] דנפיק ליה מקרא אליבא דר' שמעון בן מנסיא בודאי מן העדית סבירא ליה כדקאמ' [שם], הכל היו בכלל נזק שלם ואפי' לתם, ואפי' לר' יהודה דס"ל [שם מ"ה ע"ב] שוורים בחזקת שמור קיימי, כיון דבהקדש ס"ל נזק שלם מגופו לא אשכחן, ועוד דבפי' מפיק ליה הקדש מתורת תם ואפי' נגמריה מקרא דהא קאמ' הכל היו בכלל נזק שלם, כלומ' בדינא דמועד, ובמועד רעהו לא כתוב, וכשפירש רעהו בתם לפטור ריע הדיוט בחצי נזק, לחיוביה אתא בהקדש, דאין רע בהקדש, הרי לך שנשאר בדין מועד, דאם כן דלפטוריה אתא לכתביה פטורא דרעהו גבי מועד, ומדכתביה גבי תם ש"מ לחיובא דאפי' להדיוט בהקדש משלם נזק שלם ואפי' תם, ונפיק ליה דינא דתמות מינה ונכנס בכלל מועד, כמו שהיה מעיקרא בכלל דהכל היו וכו', הרי לך בפי' דמוכח ר"ש בן לקיש מקרא בהדיא דלית ליה להקדש דין תם, ואם כן הלכה חמרך טרפון [סנהדרין ל"ג ע"א], ואפי' נימא בחזקת שמור קיימי, דהא גבי מועד לא מהני וליכא ביה דין קנסא, וכיון דנזק שלם הוא, לא משתלם מגפו, דלא כתב בו ומכרו את השור החי וחצו כו', ועוד ראיה גמורה דליכא לאסתפוקי עליה בריש גמרא דכיצד הרגל [ב"ק י"ח ע"א], גבי חצי נזק צרורות אי מגופו משלם או מעליה וקא בעי מגופו משלם דלא אשכחן חצי נזק מעליה, או דילמא מעליה דלא אשכחן כי ארחיה מגופיה, ואתא למפשטה מבריתא דכלב שנטל חררה כדאית' התם, והדר קא"ל ותסברא לר' אליעזר דאמ' נזק שלם משלם נזק שלם מגופו מי אשכחן, הרי לך ראיה ברורה דלעולם כל היכא דמשלם נזק שלם פשיטא דלאו מגופו הוא, דלא נאמ' חצי נזק אלא בתם דמשלם מגופו, אבל נזק שלם בשום מקום לא הוי קנסא, ואע"ג דשקיל וטרי התם דר' אליעזר כר' טרפון ס"ל דאמר משונה קרן בחצר נזק כו', וקאמ' אימא דשמעת ליה לר' טרפון נזק שלם מעלייה מגופו מי שמעת ליה, וא"ל הין לא תתלי בהאי דמסייע לך דהאי סברא היא, ומשום דר' טרפון לאו מקרא דריש ליה אלא מק"ו מייתי ליה מקרן ברשות הרבי', כדאית' במתני' דהתם, וכיון דמק"ו, דינא הוא דמגופו משלם אפי' נזק שלם, דדיו לבא מן הדין להיות כנדון, מה קרן ברשות הרבים חצי נזק מגופו אף ברשות הניזק דאתי מיניה למגמר נזק שלם אמרי' מגופו, אבל לעולם אי מקרא הוא ולאו מק"ו דבר פשוט דמעליה משלם דנזק שלם מגופו לא אשכחן, והא מילתא ברירא היא לכל צורבא מרבנן, ומאן דבעי לאפלוגי בהאי ולאפוקי נפשיה מסברא לא מסרנא ליה רישאי אלא דחזיק רישאי אבל בקייטא לא אסתכן בנפשאי ולעצמו הנחתיו, ועוד הגע עצמך בסברת ה"ה החכם רבו ז"ל רבו של החכם מחבר ספר החדושין האלו דאנוחנא רישין עליה יצ"ו דאטרח לאפרושי ועוד מאי ק"ו להקדש, וכת' הכי, אם תמצא לומ' שלא בא הכתוב לא קשיא מידי דלאו אמיטב שדהו קאי אלא חסורי מחסרא מילת' דהקדש ואליבא דר' ישמעאל קאי, והכי קתני דר' ישמעאל סבר דהקדש פטור משום דדריש שור רעהו אמר רחמנא ולא שור של הקדש לפטור, ואתא ר' עקיבא למימ' לא בא הכתו' לומ' שור רעהו לפטור אלא לגבות מן העדית ולחייבו דהכי קאמ' שור איש הוא דחייב אם נגח אבל שור הקדש פטור והדר אמ' רחמנא את שור רעהו הוא דתם משלם חצי נזק ומועד נזק שלם אבל דהקדש בין תם בין מועד נזק שלם, אכתי קשיא לן מאי ק"ו, דמשמע דמק"ו חייב כלומ' הדיוט בהדיוט חייב הדיוט בהקדש לא כ"ש, אדרבא קרא הוא, כלומ' מקרא הוא דאתא לחיוביה ע"כ, ואם כדבריך אכתי מעדית דקאמ' דלא בא אלא לגבות מן העדית מנא ליה כיון דקשה ליה מאי ק"ו והא קרא הוא, ואכתי אמינא לפי סברתך דקרא לא אתא אלא לנזק שלם אבל לעדית לא כדקאמרת דבתם מיירי, וסתם שוורים בחזקת שימור קיימי, אלא לאו ש"מ דכלהו רבוותא הכי סבירא להו, וכן הדין, דכיון דנזק שלם חזינן דמשלמי פשיטא דמן העדית הוא דנזק שלם מגופו לא אשכחן, והנני משביעך שתעיין בזה ואל תונני בדברים.
ומה שהארכת עוד מכל מטלטלי מיטב הוא כדכתוב בספר החדושין וגם הבה"ת ז"ל, אין אנו צריכין לכל זה אחר שנתישבה לנו פירושא דמילתא דשמעתא, ומה שכתבת בסוף כתבתך באוקמתא דרבינא דאוקים מתני' אליבא דר' עקיבא ואמרת דלדברי אכתי קושי' אלימתא היא, כלום תמהתי אלא לסברת הה"ר שלמה רביה דרבך שטרח לפ' אם כן מאי לא בא הכתוב, ועוד מאי ק"ו להקדש בסברתו שכתובה בס' החדושין דמנהר עינין לדידי ולדידך, ולפי פירושו אפי' תימא דבעידית דניזק כבזבורית דמזיק פליגי, איכא למבעי מאי ק"ו להקדש, והא קרא הוא, כיון דסבירא ליה לר' עקיבא כר' שמעון בן מנסיא, אבל לדידי ניחא דאנא בפי' דרבי' שלמה ז"ל מפרשנא לה דלאו באם תמצא לומ' מפרשי' לה, אלא חדא ועוד קאמ', והכי קאמ' א"כ מאי לא בא הכתוב דאלמא בהדיוט נמי פליגי, ועוד מאי ק"ו הואיל ומן העדית דקאמ' ר' עקיבא אנזק קאי ולאקולי אתא דיהיב ליה מזיק מזבורית דאית ליה מאי ק"ו להקדש והא גריעות' היא, ולר' עקיבא יפה כחו דהקדש בנזקין דקאמ' אפי' אי הוי מזיק תם שקיל הקדש נזק שלם ונפקא לן מרעהו, ע"כ, ולפי' זה למאי דס"ד מעיקרא דבעדית דנזק כזבורית פליגי לא קשיא מידי וליכא למבעי כלום, זהו הנראה לי להשיב ודאי, ולא עוד אלא שדחקתי ונכנסתי לאהבתך לטרוח ולכתוב כי יותר יקל עלי פנים בפנים ואתה מפי תתבונן, ועיין בזה ותמצא הפי' יוצא לאמתו, ובלבד שתתן האמת נגד עיניך והמחלוקת אחר גוך.
